• טלפון: 03-7520060

‌פלורסנטיות‌

גמולוגיה
החשיבות  הבלתי מוצדקת שמייחסים לפלואורסנטיות
מאת אמנון אמויאל, CGL

לפני שניכנס לנבכי הפלואורסנטיות נספר מעט על ההיסטוריה: עוד קודם למלחמת העולם השנייה ניסו מספר מדינות בעולם, באמצעות הקמתה של התאחדות תכשיטנים בשם BIBOA, ליצור מונחים בין לאומיים אחידים לאבחון ותיעוד יהלומים ואבני חן. המייסדים סברו, שפעילות זו תקדם את המסחר ההוגן באבנים יקרות במדינותיהם ובין המדינות השונות. ב-1960 הוקמה בפריז CIBJO  -הקונפדרציה המאגדת תכשיטנים, יצרנים וסוחרי פנינים, יהלומים ואבני חן, במקום BIBOA שחדלה להתקיים. שנה לאחר מכן, באסיפת המליאה בה אושרה סופית הקמתה של הקונפדרציה, אושרה גם הצטרפותה של ישראל. כאשר נדונו בסיבג'ו ב-1979 נושאים הקשורים למינוח ותיעוד יהלומים ואבני חן, עלתה כמובן תופעת הפוטולומינסנס Photoluminescence, (הידועה גם בשם פלואורסנסFluorescence). נציגי גרמניה סברו שיהלום נקי אמור להיות עשוי מפחמן טהור קרבון C ללא תכלילים, ושיהלומים שאינם עומדים בהגדרה זו לא ייחשבו לנקיים. לדעתם, בזכות הזריחה הפלואורסנטית הנגרמת כתוצאה מחשיפת היהלום לאור אולטרא סגול,  מהווה השימוש במנורות UV בגלים קצרים וארוכים אמצעי מדעי יעיל לגילוי ניקיונם והרכבם של יהלומים ואבני חן.

התפיסה הושפעה מהמודעות לנקי ולטהור בקרב רוכשי היהלומים באותם הימים – בעלי המעמד הגבוה בבורגנות ובאצולה האירופאית, ששאפו לפרפקציוניזם. האצילות מחייבת (La noblesse oblige) – אמרו, ועל כן מחייב המעמד החברתי שאיפה לטהור ולנקי, ל-Purity. הצרפתי, האנגלי או הגרמני, שהבטיח במתק שפתיים רומנטי יהלום טהור לאהובתו, החוקית או לא, התכוון להעניק לה אבן נקייה. המכונים הגמולוגים מצדם שיכללו את בדיקת הפוטולומינסנס בעזרת ציוד ה-UV, ששימש עד לאותה העת לצורכי מדע ורפואה בלבד. המכונים הגמולוגיים שהשתתפו בכנס זה סברו באותה העת, שהם יכולים לכתוב בתעודה את כל הנתונים המתייחסים לאיכות האבן, כולל טיב העבודה, ואם יחפצו בכך, הם יכולים אף לכתוב את המחיר שלה. יצרני היהלומים ואבני החן נדו בכובד ראש ואמרו, שההצעה מאוד מעניינת, אולם אם כך הם פני הדברים, ואם עומדים המכונים הגמולוגיים להשתמש בתופעת הזריחה כאמצעי לבדיקת ניקיון האבן, הם לא ימסרו לבדיקת מכון גמולוגי כלשהו ולו גם אבן אחת. האמריקאים טענו, שמטרתו של הכנס לנסח מינוחים והגדרות לשם תיעוד וזיהוי אבנים טבעיות וחיקויים של יהלומים ואבני חן, ולא כדי לדון במבנה המורפולוגי והמדעי שלהן. עוד אמרו, שניקיונו של היהלום צריך להיקבע באמצעות אבחון אופטי על ידי מיקרוסקופ דו עיני (Binocular) או לופה, המגדילים פי 10 בלבד. לפיכך סוכם, שהשימוש בחשיפה לאור אולטרא סגול ייושם ככלי עזר למיפוי תעודת הזהות של יהלומים  ואבני חן, וכמו כן ישמש גם כעזר לזיהוי מקורן של אבני החן. בנושא זה לא התעוררה מחלוקת, וכך נותרו הדברים עד היום. אם כן, הבעיה בבדיקת הפלואורסנטיות אינה נובעת מהתעודה הגמולוגית כשלעצמה, אלא מהחשיבות המוגזמת שמייחס השוק לתכונה זו, ועל כך נעמוד בהמשך.

פלואורסנטיות
משסקרנו את ההיסטוריה נסביר מהי זריחה פלואורסנטית: זריחה פלואורסנטית היא פליטה ספונטאנית של אור ממולקולה. כדי שתתרחש פלואורסנטיות על המולקולה להיות במצב מעורר, כלומר – עם עודף אנרגיה ביחס למצב היסוד. בסיום החשיפה חוזר המצב לקדמותו. כמעט כל המינרלים, לרבות יהלומים, מגיבים לחשיפה לאור אולטרא סגול בזריחה פלואורסנטית בגוני כחול בהיר עד היפר כחול ובצהוב עד  אדום לגוניהם. כ-40% עד 60% מהיהלומים מגיבים בזריחה פלואורסנטית כאשר מקרינים עליהם  קרן אולטרא סגול באורכי גל ארוכים של 366 ננומטר.  חלק מהיהלומים זורחים באורך גל קצר של 254 ננומטר. כשיהלום מגיב בזריחה פלואורסנטית כחלחלה מקנה התופעה יתרון לאבן צהבהבה, בין אם היא נקייה מפגמים ובין אם לאו, שכן פלואורסנטיות כחלחלה מבטלת במידת מה את  הגוון הצהבהב שבאבן. אנו מכירים תופעה זו מפיתוח תמונות שיש בהן גוון צהבהב, שניתן לבטלו על ידי הוספת גוון כחול. יש תכלילים שלא ניתן לגלותם באמצעות מכשור אופטי, כגון עננים ברמה מולקולארית, המורכבים מתכלילים גבישיים, מתכתיים ואחרים, אך חשיפה לאור אולטרא סגול תסגיר אותם כענן חלבי או שמנוני, שייראה לעין האדם כאילו שינתה האבן קלות את צבעה. התופעה מתרחשת בזמן החשיפה בלבד. האמריקאים, ובראשם המעבדה הגמולוגית – ה-GIA, טוענים מזה שנים רבות,  שהפלואורסנטיות היא יתרון לאבן צהבהבה, להוציא, כאמור, אבנים בעלי עננות ברמה מולקולארית.

יהלומים תחת תאורת UV

יהלומים תחת תאורה רגילה

יהלומים תחת תאורת UV

יהלומים תחת תאורה רגילה

ביעור הבערות
מסיבות בלתי ברורות ובלתי מוצדקות, יש רתיעה בשווקים האמריקאי והאירופאי מאבנים המקבלות בתעודה הערת פלואורסנטיות חזקה (דרגות הפלואורסנטיות המצוינות בתעודות הן: חלש, בינוני, חזק, חזק מאוד). בשוק של הונג קונג נרתעים אפילו מדרגת פלואורסנטיות חלשה באבנים שיש להן דרגת צבע טובה. בסין מוכנים לקבל פלואורסנטיות בדרגה חלשה, אולם נרתעים מהדרגה הבינונית. לתגובה זו של השוק ניתן למצוא הד במה שאנחנו קוראים לו 'מעל' ו'מתחת' לרפפורט (או כל מחירון אחר). במחירון עצמו אין השתקפות לעובדת הפלואורסנטיות, אולם פלואורסנטיות חזקה משתקפת בכושר המיקוח, באחוזים היורדים מתחת לרמת המחירון, בשעה שלפלואורסנטיות חלשה אין ביטוי בכושר המיקוח מעבר לפרמטרים הרגילים כמו מצב השוק. הפלואורסנטיות, כפי שהסברנו לעיל, נחשבת בשוק  לחיסרון בצבעי D, E, F  ויתרון בצבעי I, J, K. ייתכן שמקור הרתיעה של השוק בתגובות של מבקרים בדיסקוטקים, שטענו  שתכשיטי היהלומים שלהם שינו את הצבע בגין החשיפה לאור הכחול שבמועדון הריקודים. אולם יש להבין, שדיסקוטק אינו מעבדה, ושהאורות של הדיסקוטק, אינן מנורות UV אלא מנורות רגילות בצבע כחול, המשפיעות כמו כל מנורה אחרת, אדומה, צהובה וכיוצא באלה על צבעו הנראה של היהלום, או של כל דבר אחר כגון הבגדים שעל גופי. רק יהלומים מעטים זורחים זריחה פוספורית (זרחנית). ניתן לזהות יהלומים אלה בנקל  משום שהם ממשיכים לזרוח מספר שניות או יותר לאחר שנבדקו במנורה אולטרא סגולית. ככל הידוע זריחה זו אינה מסוכנת לאדם.

גורף ומזיק
מהדברים האמורים לעיל עולה, שהיחס של השוק לדירוג הפלואורסנטיות בתעודה הגמולוגית גורף, ומסב נזק לא קטן ליצרני וסוחרי היהלומים. בגיליון הבא נעמוד על כך, שמכשירים חדשים ומתוחכמים יתר על המידה אינם משאירים מקום לאילוזיה האמנותית והרגשית, ואינם מותירים כר נרחב דיו להערכת הזוהר והיופי של היהלום. טכנולוגיית יתר מפשיטה את המקצוע מכבודו, ייחודו ויוקרתו. נטען,  שענף היהלומים צריך לפעול לכך שהמכונים הגמולוגים יגבילו את הציונים שהם נותנים בתעודה הגמולוגית לפרטים טכניים כגון מעלות ואחוזים, ולא לתת ציונים על טיב העבודה (Cut), כפי שהחלו לעשות באחרונה.