• טלפון: 03-7520060

‌דירוג העבודה‌

גמולוגיה
אפשר קצת רומנטיקה?
מאת אמנון אמויאל,CGL

המכונים הגמולוגיים לוקים בהפשטת היהלום משרידי הלבוש האחרונים של אמנות שעוד נותרו בו, ומצעידים אותו סופית לרמה של מוצר טכני-טכנולוגי קר. עלינו להתגייס לעצירת תופעה זו, הסוגרת את המרווח האחרון שעוד נותר בין הפרמטרים המנוכרים למוצר הרומנטי. החשיבות המוגזמת שמייחסות המעבדות הגמולוגיות לפלואורסנטיות (ר' 'היהלום' 198 עמ' 86) והדירוג שנוסף לתעודות – איכות העיבוד (Cut grade), חולקים יחדיו את החטא החדש המוביל לאובדנה הגמור של האמנות והאילוזיה.

ב-1.1.2006 הודיעה המעבדה הגמולוגית המובילה בעולם – ה-GIA, על הנפקת תעודות חדשות ליהלומים בליטוש עגול בצבעי D – Z  בניקיונות F – I3. ייחודן של תעודות אלה בדירוג חדש – Cut Grade – דירוג איכות העיבוד. מעבדות אחרות הצטרפו למהלך. כך למשל, בתחילת 2009 הוסיפה ה-HRD את הדירוג החדש. כמוה עשו גם מעבדות אחרות. דירוג איכות העיבוד מורכב מפרמטרים רבים ובהם: בהירות (Brightness), אש (Fire), תבנית (Pattern), משקל יתר (Overweight), עומק כולל, לוח, פאסטות כוכבים, זווית הכתר, עובי  החגורה, גודל העוקץ, סימטריה ועוד.
כדי להבין את הסיבה לכך שדירוג איכות העיבוד מוגבל לטווח  מסוים בלבד של אבנים עגולות בלבד עלינו להכיר מעט את חוק סנל, החוק הפיזיקלי המשמעותי ביותר לקביעת המראה הנוצץ והחי של היהלום. על פי חוק זה, קרן אור הנכנסת לתוך יהלום ופוגעת במשטח לטוש בזווית מסוימת ועוזבת המשטח  באותה זווית, עד שהיא פוגעת בזווית הקריטית של 24 מעלות ו-26 דקות ובזווית זו בליטוש אבנים עגולות ניתן לגרום בדרך כלל להחזר אור מהמקום הרצוי. הדבר נעשה באמצעות ליטושים  בזוויות מתאימות, המתווים את קרן האור לכיוון כתר האבן (הלוח והפאסטות העליונות], לשם הפקת ספקטראליות שתתבטא בזוהרה של האבן (אש וברק). בליטוש יהלומי פנטזי אי אפשר 'לשחק' ולתמרן כפי שניתן לעשות בליטוש האבן העגולה, ועל כן לא ניתן להשיג בליטושים אלה את התוצאות הנדרשות על פי  הפרמטרים החדשים של  איכות הדירוג.  משום כך, ליטושי פנטזי אינם מקבלים דירוג של איכות העיבוד.
גם יהלומים בצבעי פנסי אינם נכללים בקבוצות היהלומים המקבלים דירוג של איכות העיבוד , משום שהמעבדות הגמולוגיות מכירות בכך, שהמטרה המרכזית של אומני הליטוש היא להפיק מהצבע הנתון של אבן הגלם, את עומק הגוון המיטבי  והרצוי. לשם כך עליהם ללטוש לעתים את האבנים בזוויות חדות או קהות יותר. חריגות מסוג זה משפרות את המופע של היהלום ואינן גורעות ממנו.
בנוסף, דירוג איכות העיבוד אינו תואם סוגים רבים של יהלומים עגולים, כולל יהלומים עם 57 פסטות בליטוש ישן וטרום ישן, העלולים לקבל דירוג איכות עיבוד נמוך ולאבד מערכם באופן משמעותי. מעניין יהיה לדעת מה יקרה אם מלכת בריטניה תמסור את יהלומי הכתר לבדיקה גמולוגית, ובתעודה שתימסר לידיה בוודאי בטקס חגיגי ורב רושם יהיה כתוב הציון של איכות הדירוג – poor, שהרי היהלומים לא לוטשו בהתאם לפרופורציות ולסימטריה המקובלות כיום …
ולבסוף נציין את הנזק שנגרם אולי ליצרנים, סוחרים ומשקיעים שברשותם יהלומים שיוצרו עד שנת 2006, בטרם היות דירוג העיבוד.

הזוהר של האבן
הפרמטר החשוב ביותר לקביעת המראה הטוב של היהלום הוא מופע החיות והנצנוץ של האור שלו (זוהרו). אשתמש בהזדמנות זו כדי להכניס סדר במונחים השונים המשמשים לתיאור האור הנראה לעין המתבונן עם יציאת קרן האור הכלוא באבן דרך הלוח  שבכתר. ההגדרות מבוססות גם על המדריך לדירוג איכות העיבוד לשנת 2006 של ה-GIA:
•    Brightness – בהירות; ¬ Brilliance – ברק, זוהר; Luster – בוהק: שמות אלה מבטאים את האפקט של כל ההשתקפויות, הפנימיות והחיצוניות, של האור הלבן. המדדים המרכזיים המכריעים את דרגת הבהירות של היהלום הם אחוז הלוח, זווית הכתר וזווית הביתן. טווח גדול של אחוזי לוח (52 –  62 אחוזים), מגוון גדול יחסית של זוויות כתר (31.5 – 36.5 מעלות) וטווח צר למדיי של זוויות ביתן (40.6 – 41.8 מעלות) יכולים להפיק יהלום אטרקטיבי.
•    Scintillation – נצנוץ: לנצנוץ יש שני מרכיבים – הזוהר והדגם. הזוהר הוא נקודות האור המופיעות כאשר היהלום, הצופה, או מקור האור זזים.
•    הדגם הוא הגודל היחסי, הסידור והניגודיות בין אזורים בהירים לכהים, הנוצרים כתוצאה מהשתקפות הפנים והחיצוניות של היהלום כאשר מתבוננים בו מהלוח;
•    Fire – אש: האש נראית לעין כתוצאה מפגיעת הקרן בזוויות הפאסטות של הכתר. הקרן נפרשת ביציאתה מהיהלום לקשת הצבעים (ספקטרום). הספקטרום כל כך קטן עד שהוא נצפה בעין האדם כנצנוץ הנראה כאש קטנה.

מוצר נוי ואמנות
הירידה הטכנית והטכנוקרטית לנבכי נפשו של היהלום כמוה כהערכת ציור של פיקאסו על פי פרמטרים גיאומטריים. כגמולוג, שהוא גם יהלומן, אני חושש, שקרוב היום שבו המכונים הגמולוגיים יקבעו עבור היהלומנים גם את מחירי היהלומים. הבדיקות הגמולוגיות שוכללו יתר על המידה, מבלי להביא בחשבון את הצרכים של היהלומנים, ומבלי להביא בחשבון שייצור היהלום הוא לא רק תוצר של חישובי שטחי פסטות וזוויות, אלא גם, ובעיקר, תוצר של מחשבה, מעוף ותפיסה אמנותית. יש החלטות ייצוריות שלא ניתן להכניס אותן למכונת חישוב ולמרות זאת, ואולי בזכות זאת, התוצר הסופי יהיה מיוחד, יפה ואטרקטיבי יותר ומושך עין יותר. המכונים הגמולוגיים של ימינו מקבלים החלטות עצמאיות מבלי להביא בחשבון את העוסקים ביהלומים, הנאלצים, בהתאם לתכתיבי השוק, למסור את היהלומים שלהם לבדיקה ולהיענות לכל פרמטר או צירוף פרמטרים חדש שמציעות המעבדות. דירוג איכות העיבוד מייקר את עלויות היהלומים מצמצם ומבטל  את ההתרשמות  האילוזיונית של הקונה. מצב זה יוצר נזקים ובעיות מיותרות ליצרני ומשווקי היהלומים. אל לנו להרשות לטכנולוגיה הדוהרת לבטל את הידע שלנו ואת האילוזיה, שהם נשמת אפו של הענף שאנו משקיעים בו הון, יזמה נועזת ותשתית מסחרית לא קטנה. עלינו לטעת ביטחון ביוצרים ולעודד את היצירתיות במקום להכניס אותה לתלמים עודפים. על המעבדות הגמולוגיות להתרכז בתפקידם האמיתי: לזהות את היהלום, לאמת את מקוריותו ולתעד את ממצאיו  האותנטיים של היהלום ולא לתת ציונים לטיב היצירה מלבד ציון פרמטרים זהירים בכלי מדידה ידועים, פשוטים, מוכרים ומדויקים כפי שהיו עד שנת 2006.